מאחורי השמלה: החומרים שמרכיבים שמלה של עמליה

השאלה הראשונה שכלה שואלת על שמלה היא בדרך כלל "מה זה?". הסקירה הזו מסכמת בקצרה את החומרים שמרכיבים שמלה ממוצעת בסטודיו, ומה ההבדל ביניהם.

תחרה

התחרות בסטודיו מוזמנות ממפעלים בצרפת ובאיטליה בייצור מוגבל. הדוגמאות אינן זמינות בשוק החופשי, ולכן הן לא מופיעות במותגים אחרים. רוב התחרות הן משלוש משפחות (שנטייי, אלנסון וגיפור), עם הבדלי משקל, צפיפות ואופי של נפילה. סקירה מפורטת יותר ניתן לקרוא במאמר על תחרות אירופיות.

בדי בסיס

בדי הבסיס (משי, סאטן, טול, אורגנזה ועוד) נרכשים אצל ספקים קבועים באירופה. הם הבסיס שעליו יושבת כל השמלה, ולכן הם נבחרים גם לפי איך הם מתנהגים תחת תאורת אולם וגם לפי איך הם נושמים לאורך יום ארוך.

חריזה

החריזה כוללת אבני סברובסקי, חרוזי זכוכית בגדלים שונים, פייטים ופנינים. כל אלמנט מושם ידנית. מחוך עם חריזה צפופה יכול לכלול אלפי אלמנטים ולקחת מאתיים שעות עבודה ויותר.

רקמה ופרטי גימור

פרטי הרקמה נעשים ביד, לאחר התפירה. זה כולל את החיבור בין פאנלי תחרה, תפירת קורדונט סביב מוטיבים, וגימור של שולי הצוואר והשרוול.

למה זה משנה בשמלה צנועה

שמלה ללא שרוולים מציגה שטח פנים קטן יחסית של בד. שמלה צנועה מציגה הרבה יותר: שני שרוולים מלאים, יוק, מחשוף סגור. כל בחירה של חומר (בד הבסיס, התחרה, החריזה) נראית ארבע פעמים יותר. לכן הבחירה בחומרים היא לרוב ההבדל הגדול ביותר בין שמלה צנועה שעובדת היטב בצילומים לבין כזו שלא.